המוסד לביטוח לאומי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

ביום 11.10.09 הגיש התובע נגד הנתבעות תביעה על סך 108,931 ₪ בצירוף הפרשי ריבית על פי הסכם שיבוב בין הצדדים מיום הדרישה ועד התשלום בפועל.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי התובע זכאי רק לסכום של 84,246 ₪.

ביום 4.10.10 שילמו הנתבעות לתובע את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, שעמד באותו מועד על 105,958 ₪, דהיינו 84,246 ₪ בצירוף ריבית הסכמית (להלן: "הסכום המוסכם").

בחודש ינואר 2011 הודיעו הצדדים על הסכמתם להגיש סיכומים בכתב על סמך החומר הקיים בתיק.

בינתיים ניתן ביום 27.3.11 פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 1459/10 המל"ל נ' כלל שקבע הלכה חדשה ביחס לאופן חישוב היחס בין הנכויות שנגרמו לנפגע כתוצאה מתאונה לבין הנכויות שאינן קשורות לתאונה (להלן: "פסק הדין").

התובע הודיע כי בעקבות פסק הדין הוא מסתפק בסכום ששילמו לו הנתבעות, ועתר לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

בתגובה טענו הנתבעות, כי לפי שיטת החישוב שנקבעה בפסק הדין הן שילמו לתובע ביתר. הנתבעות עתרו כי בית המשפט יחייב את התובע להשיב להן את הסכום ששילמו ביתר מכוח עילה של עשיית עושר ולא במשפט ומכוח חובתו לנהוג בתום לב במימוש ההסכם שבין הצדדים. כמו כן עתרו כי בית המשפט ידחה את התביעה על הסף ויחייב את התובע בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

הואיל ואין בפניי תביעה של הנתבעות נגד התובע איני מוסמכת להורות לתובע לשלם לנתבעות סכום כלשהו. אם סבורות הנתבעות כי יש להן עילת תביעה נגד התובע, עליהן להגיש תביעה מתאימה.

באשר ליתר תביעתו של התובע, דהיינו לגבי הסכום שלא שולם לו, הרי שדינה להידחות, הואיל והתובע הודיע כי אינו עומד עליה. לפיכך אני דוחה את תביעת התובע בנוגע לכל סכום שלא שולם לו על ידי הנתבעות.

באשר להוצאות המשפט – אומנם עוד לפני ההליך לא חלקו הנתבעות על חובתן לשלם לתובע את הסכום המוסכם, ואולם הן לא שילמו סכום זה אלא כשנה לאחר הגשת התביעה. מנגד יש להביא בחשבון את העובדה כי תביעת התובע לגבי הסכום שהיה שנוי במחלוקת בין הצדדים מלכתחילה נדחתה. בנסיבות אלה אין מקום ליתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.